בלו פרינט - הניוזלטר החודשי שלנו

מאי 2019

משהו אישי

 

המשך קיומה וצמיחתה של תעשיית סטרטאפים בתחום ה- Construction Tech הישראלי תלויה בתמיכה ומימון כלכלי נרחב.

כבר מתחילת דרכנו זו היתה אחת המטרות המרכזיות שלנו. אנו יוצרים מודעות אצל קרנות ההון סיכון המקומיות והזרות, קרנות ההון המתמחות בתחום טכנולוגיות הבניה והנדל״ן (זרות), קרנות הון סיכון תאגידיות (Corporate VC), משקיעים מהתעשייה (קבלנים ואחרים) ומשקיעים פרטיים (אנג׳לים). ערוץ נוסף לתמיכה הכלכלית הוא בתוכניות המימון של רשות החדשנות, לא מעט מהחברות בקהילה זכו בתוכניות מימון שונות של רשות החדשנות כגון מסלול חממות טכנולוגיות, מעבדת החדשנות
(Infralab), תוכנית חברות מתחילות ותוכנית תנופה, כל אחת מהתוכניות מותאמת לשלב אחר בחיי הסטארטאפ.

 

ערוץ מימון חדש (בשיתוף משרד השיכון) שהתווסף לאחרונה נותן מענה למימון פרויקטי הרצה של טכנולוגיות בניה חדשות, הוא מיועד לממן את פרויקט הטמעת הטכנולוגיה החדשה אצל שותף מהתעשייה, השותף יכול להיות קבלן, יזם ואף גוף ממשלתי כמו חברות ממשלתיות המעוניינות לנסות טכנולוגיות חדשות.

המסלול הנ״ל נותן מימון של עד 70% (כתלות ברמת החדשנות והתרומה לענף הבניה והאזור הגיאוגרפי) ומפחית את הנטל הכלכלי מהלקוח שמעוניין לנסות את הטכנולוגיה החדשה.

פרטים נוספים על המסלולים החדשים:

קול קורא למפעלי ייצור וחומרי גלם בענף הבנייה

קול הקורא לחברות טכנולוגיה לביצוע פיילוטים

 

אני משוכנע כי הוספת ערוץ מימון שכזה תתרום לקידום התעשייה שלנו וייצר שותפויות חדשות בין סטארטאפים לבין הקבלנים והיזמים.

 

קריאה מהנה,

צחי פלאטו

הכירו את הסטארטאפים שלנו

מלח כחומר הבנייה העתידי?

מזה כארבע שנים עוסקים חוקרים באוניברסיטה העברית בראשותם של פרופ' דני מנדלר, דר' נועה לפידות והמהנדס ירון שרים במחקר, שמטרתו לעשות שימוש בעודפי המלח (נתרן כלוריד) העצומים ( 20 מיליון טון) ששוקעים בחלק הדרומי של ים המלח, לבנייה. מסתבר, שבראיה קדימה, ניתן לעשות שימוש נרחב במלח כתחליף ראוי למלט ובטון. בסרטון קצר של ביל גייטס  ניתן לראות מדוע אנחנו צריכים חלופות אחרות לתעשיות הבטון והמלט בגלל השפעתם על הסביבה (פליטת גזי חממה ושימוש מסיבי באנרגיה). לא ניתן יהיה להמשיך ולבנות במלט מאחר ולהכנת 1 גר' של מלט נדרשת אנרגיה שמצויה בחפיסת שוקולד שלמה!

 

עודפי מלח בישול קיימים למכביר, יתרונותיו עצומים- המלח "ירוק", לא רעיל, אנטי-בקטריאלי וטוב לבריאות, אך עד היום כמעט ולא נעשה בו שימוש לבנייה. הסיבה לכך היא ברורה, מסיסות והקורוזיה שלו. המחקר האינטנסיבי שמומן על ידי הרשות לחדשנות הוכיח שעל ידי תוספת של כ-5% של חומרי מדף ודחיסה ניתן להכין לבנים ואריחים יציבים מאד, שמסיסותם במים מאד קטנה והם חזקים הרבה יותר (פי 5-10) מבלוקים זהים העשויים בטון. היתרון של שימוש בחומר גלם זמין (ולא רק בארץ) בתהליך זול במיוחד מבחינה אנרגטית ובעלות שמתחרה עם בלוק בטון מדבר בעד עצמו. במהלך המחקר נפתרו בעיות מדעיות רבות כמו כיצד מחברים לבנה ללבנה וכיצד ניתן לצפות אותן בטיח.

 

אנו נמצאים בשלב שבו אנחנו מחפשים יזם אנרגטי, שמוכן לקחת את הפרויקט הזה לשלב הבא של הקמת מפעל חצי חרושתי, pilot. וזאת, על מנת שהמיזם הישראלי המקורי הזה יקרום עור וגידים, ומלח, שיש לו כל כך הרבה יתרונות, יהפוך להיות חומר הבנייה העתידי.

נועה לפידות, ירון שרים ודני מנדלר, המכון לכימיה, האוניברסיטה העברית ירושלים

לפרטים, פרופ' דני מנדלר Daniel.Mandler@mail.huji.ac.il

בטי בטיחות בעבודה

מערכת ניהול בטיחות בענף הבניה

תחום הבטיחות בעבודה באתרי הבניה עלה למודעות באופן משמעותי בשנתיים האחרונות, תאונות עבודה קורות על בסיס שבועי ודיווחים על פצועים והרוגים באתרי בניה הפכו לעניין של הרגל. כמו כן, ישנה מגמה ברורה מצד המדינה להגברת הרגולציה והאכיפה באתרים בשטח. לכולנו כבר ברור שמה שהיה עד עכשיו בדרך להשתנות.

 

איך עושים את השינוי? בטיחות מתחילה בניהול, משנים את התנהלות הבטיחות בחברה ע"י טכנולוגיה ייעודית לניהול בטיחות. תכירו את בטי – מערכת לניהול הבטיחות.

 

חברת בטי הוקמה על ידי היזמים עו״ד עומר סלבין, מנכ״ל החברה, דור רביעי למשפחה של קבלנים בארץ, ומייסד משותף יחד עם שיר מאוטנר, סמנכ״ל התפעול. רקע משותף בשירות הצבאי כמפקדים וקצינים בסיירת מטכ״ל, פועלים מתוך אמונה בחדשנות והתייעלות, בערכי מצוינות, תוך מתן שירות מקצועי, יכולת הטמעה איכותית וליווי העובדים בתהליך. בטי נולדה מהשטח, כדי ליצור פתרון דיגיטלי וקל לשמירה על הבטיחות באתר הבנייה.

 

המערכת נותנת שליטה ובקרה למנהל החברה, מצמצמת את המרחק בין השטח לדרג הניהולי ומאפשרת לכל הגורמים, מנהל עבודה, מנהל פרויקט, מהנדס ביצוע, קבלן, ממונה בטיחות, מפקח בניה ויזם, לעקוב אחר מצב הבטיחות באתר בזמן אמת. המערכת מותאמת לכל גודל של פרויקט וקבלן, מאפשרת להדריך את העובדים בשפתם ולעקוב אחר כשירות הציוד בסנכרון מלא עם פנקס ההדרכות והפנקס הכללי תוך עמידה בדרישות החוק. יתרונות וממשקים נוספים – לוח בקרת בטיחות המתעדכן בזמן אמת, גיבוי כל המידע בענן, יומן עבודה יומי, ממשק קבלני משנה וסיור בטיחות

 

למידע נוסף:

https://vimeo.com/328130044

ניתן לפנות: עומר סלבין, מנכ״ל

0547468801

omer@beti-safety.com

טור מקצועי

התייעלות אנרגטית כחלק מתהליך תכנון מבני

המחקר עוסק בבדיקת היתכנות לחסכון בסך ההוצאות האנרגטיות המושקעות לאורך מחזור חייו של מבנה משרדים וזאת באמצעות שינוי מימדיהם ותכונותיהם התרמיות של אלמנטי מעטפת שלד המבנה. המחקר נערך על מבנה בוחן עשוי בטון מזוין, הנמצא תחת תנאי האקלים המדברי של הנגב.

 

תהליך הבחינה נעשה באמצעות שימוש בשלוש מערכות שונות -

האחת, מערכת המבצעת סימולציה אנרגטית, בה ממודל מבנה הבוחן בתוכנת אנליזה אנרגטית ייעודית, לתוכה מוזנים נתוני המבנה החל מגאומטריית המבנה וכלה בעומסי החום הפנימיים והחיצוניים הפועלים. שימוש בסימולציה האנרגטית מקנה את האפשרות לקבל תחזית אנרגטית מפורטת, בין היתר את כמות האנרגיה התפעולית המושקעת לצורך חימום וקירור המבנה.

השניה, אנליזה קונסטרוקטיבית, בה ממודל מבנה באמצעות תוכנת אלמנטים סופיים. אשר על בסיס גאומטריית המבנה, עומסיו ורכיביו המבניים ניתן לקבוע את ממדי אלמנטי שלד המבנה וכפועל יוצא את כמויות חומרי הבנייה וזאת על פי דרישות התקינה הרלוונטית.

השלישית, מערכת המבצעת עיבוד לתוצאות הסימולציות המבניות. עיבוד נתונים זה כולל את קליטתם של תוצאות המודלים משתי המערכות להעיל והמרתן ליחידות אנרגטיות אחידות. כך, תוצאות האנליזה הקונסטרוקטיבית מומרות לאנרגיה אגורה ותוצאות האנליזה האנרגטית לאנרגיה תפעולית.

לאחר הגדרת השינויים המבניים הרצויים לתוכנות הסימולציה והרצתן, מועברות התוצאות למערכת העיבוד, אשר מפרשת אותן לערכים אנרגטיים. לבסוף, לאחר השוואת סל התוצאות שמתקבלות, ממידול השינויים המבניים הרצויים, נבחרת החלופה היעילה ביותר מבחינת השקעת האנרגיה.

לסיכום, ניתוח מבני באמצעות שימוש משולב בתוכנות סימולציה ייעודיות מאפשרת הסתכלות מחודשת על תהליך עיצוב המבנה ובחינה אפריורית של המבנה הרצוי והשלכותיו. עבורי, ניתוח זה מתמקד בחיפוש אחר מבנה יעיל אנרגטית, ומה בעבורכם?

 

אייל זילברברג, אוניברסיטת בן גוריון

Eyal.zilberberg@gmail.com

 

בשנים האחרונות הולך וגובר השימוש במושג "התייעלות אנרגטית", רבים מקשרים זאת לצורך בהפחתה בשימוש בדלקים מחצביים התורמים להחרפת המשבר האקלימי, אך למושג זה יש תפקיד נוסף והוא בצמצום הביקוש הגואה לאנרגיה זמינה. כתב העת, International Energy Agency (IEA), מצביע על עלייה של פי 2.25 בצריכת האנרגיה הסופית בין השנים 1971 ל- 2016. ומה חלקו של ענף הבנייה אתם שואלים? אז הערכות הן כי במדינות המפותחות ענף זה צורך בממוצע כ- 40% מסך צריכת האנרגיה של המשק.

 

תהליך ההתייעלות האנרגטית בעולם המבנים, דורש תחילה הסתכלות כוללת על כמות האנרגיה המושקעת לאורך כל שלביו של המבנה, החל משלב הקמתו ועד לשלב פירוקו. תהליך זה מכונה בספרות "הערכת מחזור החיים האנרגטי", והוא מורכב משני שלבים עיקריים - אנרגיה אגורה שהיא האנרגיה המושקעת לייצור, שינוע והרכבה של אלמנטי המבנה, ואנרגיה תפעולית שהיא האנרגיה המושקעת לאורך כל תקופת מחזור חייו של המבנה לצורך סיפוק הדרישות היומיומיות של השוכנים בו (מיזוג אוויר, תאורה, חשמל ועוד).

 

כיום, שימוש בסימולציות ממוחשבות בעלות יכולות מידול ואנליזה מתקדמות פותח בפנינו מרחב אפשרויות עצום לבדיקת ההשלכות האנרגטיות עקב עריכת שינויים מבניים. כך בעבור כל מבנה ניתן לכמת את ההשפעות האנרגטיות (הן מבחינת אנרגיה אגורה והן מבחינת אנרגיה תפעולית) על ידי הרצת סימולציה ממוחשבת הממדלת את המבנה לפני ואחרי אותו שינוי מוצא שברצוננו לבחון. במצב זה ניתן להגדיר מטרה חדשה והיא חיפוש אחר המבנה האופטימלי- מינימום הוצאות אנרגטיות. לאור חשיבות הנושא והבנת הפוטנציאל הטמון ביכולות לכימות ההוצאות האנרגטיות לאורך מחזור חיי המבנה, החלטתי לחקור את הנושא במסגרת עבודת תזה.

מיטאפ

החודש יתקיים מיטאפ מקצועי בנושא אתגרים והזדמנויות בדרך ל"כרייה עירונית" בסביבה הבנויה בישראל. המפגש ביוזמת הפורום הישראלי לחדשנות בחומרי גלם (IRMI) שמארח את ד"ר תומר פישמן מהמרכז הבינתחומי הרצליה במסגרת פעילות קהילת ConTechבישראל. במסגרת המפגש נכיר מהי כרייה אורבנית וכיצד מחקרים שבוצעו בחו"ל רלוונטיים להתמודדות עם הנושא בישראל. נקשיב להרצאתו של ד"ר תומר פישמן בנושא תחזיות ותסריטים של צריכת משאבים וחומרים קריטיים בעתיד ונסיים בפאנל, דיון שאלות ותשובות מצד מומחים מהתחום בארץ. מיטאפ כרייה אורבנית, יום שלישי 21.5 משעה 18:00 ב-סטארט-אפ ניישן סנטרל  (SNC) לילינבלום 28 תל אביב.

 

להרשמה

אירועים עתידיים

 

קול קורא

רשות החדשנות יוצאת בקול קורא בשיתוף עם המשרד לבינוי ושיכון, להגשת בקשות סיוע לתוכניות הרצה (="פיילוט" – דגם ניסוי לבדיקת התכנות/הוכחת ערך של טכנולוגיה קיימת בסביבת עבודה המדמה את שוק המטרה). הקול הקורא המיועד לחברות טכנולוגיה ישראליות. על התכניות ליצור אימפקט משמעותי לצמיחת החברה, כגון בהתקדמות משמעותית במוכנות המוצר למסחור ובסיוע בקידום חדירתו לשוק

לפרטים:

קול קורא למפעלי ייצור וחומרי גלם בענף הבנייה

 

קול הקורא לחברות טכנולוגיה לביצוע פיילוטים

אירועים בעולם

כנס ENR Future Tech San Francisco
כנס בינלאומי לחברות בתחומי הארכיטקטורה, הנדסה ובנייה, עוסק בטכנולוגיות חדשות שיכולות להגדיל את היעילות, רווחים ובטיחות בעבודה בענף הבנייה.

לפרטים

כנס PropTech 360 המתקיים בירושלים
כנס בתחום הנדל"ן המחבר בין חברות נדל"ן בינלאומיות ומשקיעים לסטארטאפים ישראליים בתחום ומקנה חשיפה לשוק הנדל"ן הגלובלי.

לפרטים

תערוכת Batimat המתקיימת בפריז
תערוכה בתחום הבנייה, שמאפשרת היכרות עם החידושים האחרונים בתחום

לפרטים

 Batimat הוציאו קול קורא לתחרות הצרפתית

 “Construction Tech® Start-up Challenge”, המיועדת לסטרטאפים וחברות צעירות.
להרשמה

משלחת מהונג קונג

משלחת של מהנדסים צעירים חברי מכון הונג קונג למהנדסים (HKIE) בקרה לאחרונה בישראל ונפגשה איתנו ועם צוות ECOncrete המתמחים בבטון אקולוגי לסביבות ימיות, מוותיקי האקוסיסטם של ConTech. ה- HKIE שואף לקידום המצוינות במקצועות ההנדסה, בין היתר על ידי חילופי ידע ורעיונות, שמירה על רמה גבוהה של מקצוע ההנדסה בהונג קונג, וסיוע למהנדסים בפיתוח הקריירה שלהם. המשלחת לחו"ל היא אחד מאירועי הדגל השנתיים של ועדת הצעירים, המטפחת את פוטנציאל המנהיגות של המהנדסים הצעירים ומעודדת אותם ללמוד מהניסיון גם מחוץ למדינתם. מטרת המשלחת אינה רק רכישת ידע על פיתוח ויישומים טכנולוגיים, אלא גם פיתוח אחריות חברתית של המהנדסים ותרומה לעולם. במסגרת נושא "חדשנות - תשתיות - השקעה" של המשלחת השנה, הם בחרו בישראל כיעד ל-2019. בפגישה איתנו השתתפו 15 מהנדסים שרצו ללמוד עוד על איך חדשנות מניעה פיתוח תשתיות בישראל. דיברנו גם על רעיונות חדשים לתפעול הבנייה, שיפורים בשיטות בנייה מסורתיות וחדשנות בתחום ייעול הייצור.

אירועים קודמים

 

מיטאפ

במסגרת המשך בניית האקוסיסטם ב- ConTech יזמנו מפגש עם קהילת דור העתיד בהתאחדות בוני הארץ. קבלנים צעירים שממשיכים את החברות המשפחתיות בענף הבניה, מנכ"לים ומנהלים בכירים בחברות בניה וקבלנים חדשים צעירים שנכנסו לענף. חברי קהילת דור העתיד הם בעצם ה- early adopters של הסטרטאפים החדשים בשוק. במסגרת המפגש הצגתי בפניהם את פעילות ConTech, פגשנו בשני סטרטאפים חדשים: beti : אפליקציה לניהול בטיחות באתרי הבניה ו- Site aware: בקרת איכות לפרויקטים בבנייה באמצעות רחפנים, מצלמות וראיה ממוחשבת בהמשך המפגש הקשבנו להרצאה של יוראי גבריאל, מומחה להטמעת חדשנות בחברות, כיצד מטמיעים טכנולוגיות חדשות בחברות מסורתיות

שעות ייעוץ

 

תכירו את הדי גולדשמידט מקרן  fresh.Fund

קרן fresh.Fund משקיעה במיזמים אשר יצאו מהאקדמיה ושבראשם עומדים בוגרים טריים סטודנטים או אנשי סגל אקדמיים. שהם הנדסה ופיתוח היא חברת בניה המתעסקת בעיקר בתשתיות, פיתוח ובניה למגורים. הדי גולדשמידט הוא שותף ומייסד קרן fresh.Fund וחברת הבניה שבבעלות משפחתו. fresh.Fund תציע השקעה בסטארט-אפ ובמקביל תאפשר התחלה של פיילוט בשהם או בחברת בניה אחרת עימה שהם בקשרים בהתאם לתחום בו פועל המיזם. הדי גולדשמידט ישמח להיפגש ליעוץ והכוונה. כמו כן, ניתן להגיש בקשה להשקעה דרך אתר החברה

 

פגישת ייעוץ 25/06 בין 12:00-14:00

לקביעת פגישה לחצו כאן

הצטרפו אלינו במדיה החברתית: מגוון הזדמנויות עסקיות, אירועים, שיתוף מידע מקצועי וטכנולוגיות חדשות בתחום. אנחנו מזמינים אתכם להצטרף אלינו בערוצים :